קטרקט

קטרקט הוא מצב נפוץ מאוד בעיניים, במסגרתו עדשת העין הופכת לעכורה באופן שמפריע לראייה. עדשה של עין בריאה היא שקופה לחלוטין, מה שמאפשר קבלה של תמונת ראייה ברורה וחדה. כאשר בעין יש קטרקט, העכירות שבעדשה גורמת להפרעות שונות בראייה. ההפרעות הולכות ונהיות חמורות יותר ככל שהעכירות של העדשה חמורה יותר.

מדוע מופיע קטרקט?

יש מגוון רחב של סיבות להופעת קטרקט. הסיבה הנפוצה ביותר היא גיל מתקדם. סיבה נוספת היא שינויים מטבוליים בגוף, כגון מחלות מטבוליות, הפרעות תזונתיות וסוכרת. מחלות מטבוליות קשורות הדוקות במחסור באנזימים מסויימים, אשר אחראים לפירוק חומרים שונים בגוף. אותם חומרים נוהגים להצטבר ברקמות שונות ברחבי הגוף, בהן עדשת העין. סיבה נוספת להופעת קטרקט היא מכה שספגה העין או חבלה ישירה.

יש סוג של קטרקט מולד, אשר נגרם לרוב בשל סיבות גנטיות, ויש קטרקט אשר מופיע כתוצאה מתרופות שונות שהשפיעו באופן זה או אחר על פעילות העין. קטרקט יכול גם להופיע בשל חשיפה ממושכת של העיניים לשמש ללא הגנה.

מהם הסימפטומים לקטרקט?

הסובלים מקטרקט עשויים לחוות סימפטומים רבים, כגון טשטוש ראייה שהולך ומחריף, סנוור, ירידה משמעותית ברמת הראייה בלילה, החלפת משקפיים בתדירות גבוהה, הזדקקות לתאורה חזקה על מנת לקרוא היטב, שינויים בראייה של צבעים וכפל ראייה. רופא עיניים יכול לזהות קטרקט בבדיקה רגילה.

כיצד מטפלים בזה?

הטיפול בקטרקט תלוי מאוד בחומרת המצב. אם מדובר בקטרקט בשלב הראשון, בו העכירות של העדשה אינה חמורה, ניתן לטפל במצב באמצעות החלפת משקפיים. אולם, בשלבים המתקדמים יותר של הבעיה, כאשר העכירות מפריעה באופן חמור לראייה, אין מנוס מניתוח.

ניתן קטרקט הוא פעולה רגילה אשר מבוצעת מאות פעמים ביום. הניתוח מתבצע בהרדמה מקומית, והוא האפשרות היחידה לטפל בקטרקט במקרים חמורים. הניתוח מאפשר חזרה לאורח חיים ברמה גבוהה, לאחר שאורח החיים נפגע אנושות בשל הטשטוש בראייה ואיבוד העצמאות.

אם מדובר בקטרקט בשתי העיניים, יהיה צורך לנתח כל עין בנפרד. סדר העדיפויות יהיה לרוב בהתאם לחומרת המצב בכל עין, והניתוח השני יתקיים רק לאחר שהעין הראשונה תבריא לחלוטין מהניתוח.

מה צריך לעשות לפני ניתוח קטרקט?

לפני שניגשים לניתוח עצמו, יש צורך לעבור סידרה של בדיקות על ידי רופא. בין היתר, יש צורך להיבדק אצל רופא המשפחה ואצל רופא עיניים. רופא המשפחה אחראי לבדיקת המצב הכללי של המטופל, והאבחנה שלו צריכה להתייחס לאפשרות של הרדמה כללית במהלך הניתוח. זאת, למרות שניתוח קטרקט מבוצע ברוב הגדול של המקרים רק בהרדמה מקומית. רופא המשפחה יקבע את חוות הדעת שלו בהתאם להיסטוריה הרפואית של המטופל, לניתוחים אחרים שהוא עבר או צריך לעבור, כגון ניתוח מעקפים, אוטם לב או ניתוחי מוח. כמו כן, חשוב להתייחס לבעיות של המטופל, אם יש, לשכב במשך זמן במהלך הניתוח. מדובר לרוב במחלות כגון מחלות של מערכת הנשימה, אי ספיקת לב ומחלות של עמוד השדרה.

בנוסף לכך, רופא המשפחה צריך להעניק התייחסות ללחץ הדם של המטופל, ולמחלות אשר קשורות לביצוע של הרדמה מקומית, כגון פיגור שכלי או מחלות נפש. כמובן שגם לתרופות אותן נוטל המטופל יש חשיבות רבה, כמו גם לרגישויות המוכרות שלו להרדמה, לאנטיביוטיקה ולחומרי חיטוי שונים.

בדיקתו של רופא העיניים מתמקדת יותר בעיניים, ומטרתה קודם כל לאבחן כי אכן מדובר בקטרקט. כמו כן, רופא העיניים צריך לבצעמגוון בדיקות אשר קשורות בתפקוד העין והעדשה, על מנת שיוכל לקבוע את הסיכויים של העין לקבל עדשה מלאכותית אשר תושתל בה במהלך הניתוח.

אם ידוע כי יש כוונה לבצע הרדמה כללית, יש צורך להיבדק גם אצל רופא מרדים טרם הניתוח. רופא מרדים יבדוק את יכולתו של הגוף להתמודד עם הרדמה כללית, מצב אשר מומלץ לילדים, לתינוקות, ולמבוגרים אשר יש להם בעיה רפואית שמונעת הרדמה מקומית.

כיצד יש להתכונן לניתוח לאחר כל הבדיקות?

אם עברתם בהצלחה את כל הבדיקות, אתם מוכנים לניתוח. ברוב המקרים לא יהיה צורך בטיפול אנטיביוטי מונע לפני הניתוח, אלא אם כן החליט רופא העיניים שלכם אחרת. מחקרים מצאו כי חיטוי העין בטיפות פולידין לפני הניתוח יעיל יותר מאשר טיפול אנטיביוטי מקומי.

אם אתם נוטלים תרופות נוגדות קרישה, אינכם צריכים להפסיק ליטול אותן לפני הניתוח, אלא אם המנתח שלכם הורה אחרת.

ביום הניתוח, כשעתיים לפני הניתוח, תקבלו טיפות להרחבת האישונים. לאחר מכן תקבלו הרדמה מקומית לעין באמצעות טיפות, ג'ל או זריקה. הניתוח עצמו מתקיים בחדר ניתוח לכל דבר, באמצעות מכשור מתקדם ובתנאים סטריליים מלאים.

מה קורה במהלך הניתוח?

הניתוח כולל ביצוע של חתך זעיר ושאיבת העדשה הטבעית החוצה. במקומה, מוכנסת העדשה המלאכותית. הניתוח יכול לקחת בין 20 דקות לשעה, ולאחריו אין כל צורך מיוחד באשפוז. נהוג להשתחרר הביתה לאחר מספר שעות, ולהגיע למחרת לביקורת אצל המנתח.

למרות האמור לעיל, חשוב לדעת כי כיום יש שלוש שיטות נפוצות לביצוע ניתוח קטרקט. השיטה הראשונה היא הפאקואמולסיפיקציה. בשיטה זו נעשה שימוש במכשיר שתפקידו לפרק את גרעין העדשה באמצעות תנודות על קוליות, ולאחר מכן לשאוב את החלקים. בשיטה זו ניתן להוציא את העדשה העכורה דרך חתך מזערי של מספר מילימטרים, ולכן ההחלמה מהירה הרבה יותר.

שיטה נוספת היא מינינוק, בה גרעין העדשה מוצא באופן מלא, ורק לאחר מכן רקמת העדשה נשאבת. החתך בשיטה זו מעט ארוך יותר. השיטה הנדירה יותר היא שיטת הוצאתהירודבצורהחוץ־נרתיקיתותוך־נרתיקית. החתך בשיטה זו גדול במיוחד, והסגירה שלו מחייבת תפרים מאוד לא נעימים.

האם לניתוח הקטרקט יש סיבוכים?

באופן כללי קיים סיכוי נמוך מאוד לסיבוכים בניתוח קטרקט. בין הסיבוכים המוכרים ניתן למנות את אובדן הזגוגית ואי הצלחה להשתיל את העדשה החדשה במקומה, כישלון בהוצאת הקטרקט באופן מלא ונפילה של גרעין העדשה אל תוך החלל הזגוגיתי. כל הסיבוכים האלה מחייבים התערבות כירורגית נוספת.

לאחר הניתוח ישנה אפשרות לסיבוכים כגון זיהום חיידקי, תגובה דלקתית, עליית הלחץ התוך עיני, דימום, בצקת בקרנית והיפרדות הרשתית.

לכן, למחרת הניתוח יגיע המטופל לביקורת, כמו גם שבוע לאחר מכן וחודש לאחר מכן. במקביל, הרופא עשוי לחבוש את העין ל-24 שעות לאחר הניתוח, ולהורות על חבישת מגן לעין בשבוע הראשון לאחר הניתוח במהלך שעות השינה. כמו כן, יינתן טיפול אנטיביוטי ואנטי דלקתי באופן מקומי, על מנת למנוע זיהומים או תגובות דלקתיות אחרות.