גלאוקומה היא אחת הסיבות לכך שרופאים ממליצים על בדיקת עיניים מידי שנה החל מגיל 40. גלאוקומה, או "ברקית" בעברית, היא למעשה קבוצה של מספר מחלות. הגלאוקומה גורמת נזק לעצב הראיה, אשר הולך ומחמיר עם הזמן. התוצאה של חוסר טיפול בגלאוקומה עשיה להיות עיוורון.
כיצד אדע אם יש לי גלאוקומה?
זו שאלה מצויינת, משום שלא קל לדעת לבד כי קיימת בעיה. הגלאוקומה היא מחלה מאוד שקטה, ובשלבים הראשונים שלה לרוב אין הפרעה לראיה. רק רופא אשר יבדוק את העיניים של המטופל יוכל לאתר את הגלאוקומה. יחד עם זאת, בשלבים המתקדמים של המחלה כבר קיים נזק לראיה, וחשוב לדעת כי בשלב הזה הנזק עשוי להיות קשה מאוד ואף בלתי אפשרי לתיקון.
מהם הגורמים לגלאוקומה?
רוב מקרי הגלאוקומה נגרמים בשל לחץ בתוך העין. יחד עם זאת, יש גורמים נוספים למחלה, כגון נזק כימי לתאי עצב הראיה והפרעה בזרימת הדם אל עצב הראיה.
הלחץ בתוך העין נוצר באופן הבא: העין היא למעשה כדור סגור אשר מכיל הרבה נוזלים שמתחדשים כל הזמן. הנוזלים מתנקזים מהעין לרקמות שמסביב לה דרך זווית העין. אם קיימת הפרעה בניקוז של הנוזלים מהעין, התוצאה היא עלייה בלחץ בתוך העין ונזק לעצב הראיה.
מי נמצא בסיכון לגלאוקומה?
הגלאוקומה יותר נפוצה ממה שאתם חושבים. בכל רחבי העולם יש כמאה מיליון חולי גלאוקומה. השכיחות של המחלה עולה עם הגיל, כך שעד גיל שמונים היא עומדת על עשרה אחוזים מהאוכלוסייה. למעשה, הגלאוקומה היא אחד משלושת הגורמים המובילים לעיוורון בכל העולם, כולל בישראל. למרות שיש בידי הרפואה המודרנית כלים לטפל בגלאוקומה באופן יעיל, עדיין מאובחנים מידי שנה כ-5,000 מקרים חדשים של חולי גלאוקומה שמתעוורים.
חשוב לדעת כי לגלאוקומה יש רקע גנטי, כך שלאנשים אשר קרובי משפחתם חלו בגלאוקומה יש סיכוי של פי שישה לחלות במחלה. אין הבדל בשכיחות המחלה בין נשים לגברים, וקוצר ראיה או רוחק ראיה מהווים שניהם גורם סיכון גם כן. מעבר לכך, ישנה סברה כי יש קשר בין מחלות לב, לחץ דם גבוה או נמוך, מיגרנה וסוכרת, לבין שכיחות הגלאוקומה.
כיצד ניתן לאבחן גלאוקומה?
כפי שציינו, יש בעיה לאבחן באופן עצמי את הגלאוקומה בשלביה הראשונים, משום שלא ניתן לחוש בכך. לכן, רוב האנשים לא יפנו באופן יזום לרופא עיניים. כך קורה שלרוב, המחלה מאובחנת רק בשלב בו כבר קיים נזק מתקדם וחמור לעצב הראיה. מסיבה זו אנו חוזרים ושבים על ההמלצה להיבדק אצל רופא עיניים לפחות פעם בשנה החל מגיל 40. אם אתם נמצאים בקבוצות הסיכון שתוארו לעיל, תזדקקו לבדיקות אצל רופא עיניים בתדירות גבוהה יותר ובשלבים מוקדמים אף יותר.
מהו הנזק לראיה כתוצאה מהגלאוקומה?
הנזק שנגרם לראיה מתבטא בעיקר בנזק לשדה הראיה ולא בחדות הראיה. אולם, הנזק לחדות הראיה נוהג להופיע בהמשך, עם התקדמות המחלה. לגבי שדה הראיה, הוא הולך ומצטמצם, עד שחלקים גדולים משדה הראיה נעלמים. הפגיעה מתחילה מהקצוות של שדה הראיה, ומתקדמת לאיטה עד למרכז שדה הראיה. התוצאה היא ראיה כמו דרך צינור או משקפת צרה. בשלב מתקדם יותר, גם מרכז הראיה ייפגע, והשלב החמור ביותר הוא כאמור עיוורון. הבעיה הגדולה ביותר בגלאוקומה היא שהחולים לא מודעים למחלה שלהם, וכאשר הם מתחילים להיות מודעים לה, הנזק אשר נגרם יהיה רב וחמור.
כיצד ניתן לטפל בגלאוקומה?
הטיפול בגלאוקומה מבוסס על הורדת הלחץ התוך עיני. למעשה, ככל שהלחץ התוך עיני נמוך יותר, כך גוברים הסיכויים להצלחת עצירת המחלה אפילו בשלבים מתקדמים וחמורים יותר שלה. טיפולים נוספים כוללים מיקוד בזרימת הדם אל עצב הראיה, והגנה על סיבי העצב מפני נזקים כימיים.
קיימים שלושה סוגי טיפולים עיקריים בגלאוקומה. הטיפול הראשון הוא טיפול תרופתי. מדובר, לרוב, בטיפות אותן יש לטפטף ישירות אל תוך העין. הטיפול השני הוא טיפול בלייזר. בשיטה זו המנתח מבצע חתך זעיר בקשתית של העין, על מנת לשפר את יציאת הנוזלים מגלגל העין, על מנת לנקז טוב יותר את הנוזלים מהעין, ועל מנת להפחית את ייצור הנוזלים בתוך העין.
הטיפול מן הסוג השלישי הוא טיפול ניתוחי. בניתוחי גלאוקומה יוצר המנתח נתיב חדש, עוקף, דרכו הנוזלים יכולים להתנקז אל מחוץ לעין. ניתוחי גלאוקומה ידועים כמוצלחים במיוחד, ושיעור ההצלחה שלהם עומד על כ-85%. הצלחת הניתוח קשורה הדוקות לסוג הגלאוקומה ולחומרתה.
לרוב, נהוג להתחיל את הטיפול בשיטה הראשונה, התרופתית, להתקדם אל טיפול הלייזר, ואם שני הטיפולים לא עזרו – להמשיך לניתוח גלאוקומה. יחד עם זאת, אין חוקיות חד משמעיות, וכל מקרה צריך להיבחן לגופו.
מהן ההכנות לפני ניתוח גלאוקומה?
לפני הניתוח יש להיבדק אצל רופא המשפחה ואצל רופא עיניים. רופא המשפחה צריך לבדוק את המצב הגופני של המטופל, את ההיסטוריה הרפואית שלו, ואת היכולת שלו להתמודד עם הרדמה מקומית וסוגי תרופות שונים.
אם אתם נוטלים תרופות נוגדות קרישה, יש להפסיק ליטול אותן לפחות שבוע לפני ניתוח הגלאוקומה. כמו כן, חשוב לדעת כי ההחלמה מהניתוח אורכת כארבעה שבועות, במהלכה אסור להיחשף לאבק ואסור לבצע מאמץ פיזי.
מהלך הניתוח
הניתוח ייעשה לרוב בהרדמה מקומית. במקרים מיוחדים, כמו אצל ילדים או מבוגרים עם בעיות מסויימות, תינתן הרדמה כללית. יש שלושה סוגים של ניתוחי גלאוקומה. הסוג הראשון הוא ניתוח פילטרציה. זהו הניתוח הנפוץ ביותר, במהלכו יוצר המנצח נתיב עוקף למערכת הבעייתית והסתומה. ניתוחים מסוג זה הם בעלי שיעור הצלחה גבוה מאוד.
סוג נוסף של ניתוח גלאוקומה הוא השתלת צינורית ניקוז. ניתוח זה מיועד למקרים קשים, ובמסגרתו מושתלת צינורית ניקוז לנוזלים מהעין. הסוג השלישי הוא ניתוח הקפאה, והוא מיועד למקרים קשים וחמורים במיוחד. במהלך ניתוח זה, הורס המנתח את האיבר אשר מייצר את הנוזלים של העין. ניתוח מן הסוג הזה נחשב לקשה ומסובך יותר, והוא לרוב משמש כאופציה האחרונה.
כל אחד מסוגי הניתוחים שתיארנו נמשך כחצי שעה, וכל התהליך – מההגעה אל בית החולים ועד השחרור הביתה, עשוי לקחת כחמש שעות. לאחר הניתוח אין צורך לרוב באשפוז, אולם חשוב לזכור את תקופת ההחלמה הארוכה המצפה לכם בבית.
במקרים מסויימים ניתן "לנצל" את ההזדמנות ולשלב ניתוח גלאוקומה עם ניתוח קטרקט, וכך ניתן לעזור למטופל לפתור שתי בעיות בניתוח אחד. חשוב להעלות את האפשרות הזו בפני המנתח שלכם, ולבחון כל מקרה לגופו.